חיה ברלין

”אור הוא רגע שחולף, לצייר אותו זה נצח”
אני מודה להקב”ה שנתן לי הזכות לצייר וליצור.
ציורי נמכרים בארץ ובחו”ל , לגלריות ולאנשים פרטיים , הם מבטאים הרבה
עומק ואור. משמעות ורגש.
כשאני מציירת אני חושבת על מה שמעבר לחומר ,לצבעוניות ,לפלסטיקה
ולחוקיות…
כותל – זה אלפי שנים של כיסופים ,דמעות ותחנונים.
קבר רחל – זה תפילה של אם המייחלת לשובם של בנים.
תפוח – גם הוא יצור כפיו של בורא עולם
יש בו צבעוניות שמימית ואור נאלם
אפילו חצר תמימה עם גרם מדרגות
מבטאת אופי ,חיים ,זכרונות וערגות …
אני רוצה לשתף אתכם בשיר שחברתי המבטא את האומנות שבי:
רציתי לצייר פרח
לא רציתי לצייר פרח
אלא את האור שמפיץ במפגש עם השמש
ואת קורי השינה שנותרו לו מאמש
את סביבתו התומכת , אוהבת
או את בדידותו הנעזבת
את עלעליו המתנועעים בשלווה עם הרוח
או את עייפותו, כשלא נותר בו כח
את קטיפתיות עלי הכותרת
ואת צבעוניות הגוונים לתפארת
את הצמיחה הירוקה
ואת התקווה המתוקה .
כן רציתי לצייר:
יופי, אור, תקווה ושמחה.
ירוקת. צבע. חיות וצמיחה.
כי כל אילו הם בעצם – – – פרח