פתיחת תערוכה ופרפרים בבטן | מרים ליפשיץ
הייתי כל כך לחוצה מהתערוכה ששכחתי כי צריך לדאוג לתחפושות,
שכחתי שיש בכלל חג כזה ששמו פורים, לא ראיתי כלום בעיניים חוץ מגפרורים ופיסות בד קרועות.
20:00 בערב
אנו צועדים חגיגית לעבר אולם הספורט העירוני שעבר מתיחת פנים לחלל אמנותי מרהיב.
מוזיקת רקע נעימה, שולחנות מרובעים קטנים עם כיבוד.
אמנם, במקום בירה או יין מוגשת שתיה קלה בכוסות חד פעמיים, ובמקום גברים היפסטרים מזוקנים מסתובבים כאן אברכים עם זקן אוריגינלי, במקומות הישיבה עומדת מחיצה שתחצה בין הגברים לנשים.
אבל חוץ מניואנסים תרבותיים אלו – זו פתיחת תערוכה חגיגית ומרגשת למדי.
מחיצות מתוחות היטב, אני מתעלמת מטעויות האוצרות, מכך שבעלי לא הבין למה הוא צריך להגיע..
להפתעתי יש קהל מכובד!
אמניות, בני משפחותיהם ואף משפחות שלמות של חברים,
שכנות ומכרות הגיעו על מנת לראות אמנות!
זה כל כך מופלא בעיני, אנשים באמת עוברים, מתעמקים, קוראים שואלים, אני משתדלת לגשת לעבודות של אמניות שכנות לתערוכה, לשאול להתעניין.
הנה אמן שהשתתפנו יחד, לפני 14 שנה בתחרות אמנות ארצית של איזו חברת מוצרי אמנות, הוא זכה במקום הראשון, אני בשלישי.
מעבירים חוויות..
ראש העיר , נכנס לאולם, אנשים נרגשים, הוא טוען שהכל “מהמם” לא ממש אכפת לי באמת אם הוא מבין באמנות או לא (והוא לא) כל עוד הוא יעזור לקדם תחום זה.. ויעזור לנו להפיק תערוכות נוספות.
ראש העיר עולה מברך, מפרגן זורק הבטחות זהירות לעתיד.
יורד.
אני עולה לבמה.
מביך.
ממתי אני חוששת מקהל?
ממתי מתבלבלות לי המילים?
אולי הבמה גבוהה מידי?
אולי הרצאה מול קהל גברי?
בירכתי התודעה אני יודעת את האמת.
וידאו ארט.
במהלך דברי תוקרן עבודת הווידאו שלי.
איך יאכלו אותה?
אין עלילה, אין מסר ישיר, אין תצלומי בת מצווה ולא ריקודי מצווה טאנץ.
זה לא ציור נוף מרהיב עין, ולא דיוקן ראליסטי של דמות נערצת..
אז מה זה כן, למען השם? סתם מגוון של פיסות בד חתוכות?
מנסה לדבר בשפה שתתאים לכולם, מסבירה כי זה משל לשלום.
המילים בורחות, נאלצת לקרוא מתוך הדף.
מסיימת בתודות למי ומי.
יורדת.
הווידאו מוקרן על גבי מסך ע נ ק, האיכות מעולה, סאונד מקורי ממלחמת עולם השנייה ממלא את כל החלל.
וכבר לא באמת אכפת לי מי יחשוב מה.
עשיתי את זה!
אני כבר לא “רק” מורה לאמנות
הפכתי לאמנית פעילה.
טעימה מהתערוכה שאתן חייבות לבקר!!
10 תגובות
מרים הכתיבה שלך נוגעת ללב!
עלי והצליחי.
וואו!
נראה מדהים!
ממש חבל שלא יכולתי להיות שם!
אני ממש מרגישה שהפסדתי!
אם אפשר להבא להציג את התערוכה יותר ימים.
שלא נהיה מוגבלים ליומיים בלבד!
מרים, אמנית יקרה,
מרגש הפוסט שלך, ומרגשת היצירה!
אחרי שקראתי את הטקסט זה קיבל משמעות הרבה יותר עמוקה ומעניינת.
אהבתי את מקור ההשראה שלך, ואיך ש’עפת’ איתו למקום אחר. עמוק, רוחני וגבוה.
מרומם.
ההתבוננות שלך בפרטים, לכאורה זניחים, מעוררת השראה.
תודה שפתחת לנו מקום בנפש להתבוננות כזו, תמשיכי להשפיע וליצור עולם טוב בכוחה של האמנות.
מתרגשת ב”לידה” שלך,
הרבה הצלחה בהמשך,
מאמינה ואוהבת, רחלי
תודה רבה רחלי,
זה שאת מתרגשת כך מהדברים זה רק עוד סימן עד כמה גם את צריכה ליצור.
מרים, דיברת מקסים,
והוידאו ארט שלך היה מושלם.
כל הכבוד לך!!
מרים!
מדהים! איזה אומנות!
תודה לכולן על התגובות החמות.
לא הופיע הכיתוב שרשמתי על כל תצלום.
אז העבודות שלי הן :הגפרורים, רישום באקוורל.
ושני תצלומי סטילס של ידיים מתוך עבודת וידאו ארט.
לטובת אלו שלא הגיעו,
צרפתי תצלומים של אמניות נוספות, ראש העיר אלעד והתערוכה במבט כללי.
מרים, נהניתי לקרוא את הרשמים שלך מהתערוכה.
חבל לי מאד שלא יכולתי לבוא ולהתרשם מקרוב מהיצירות, בתערוכה הבאה בע”ה…
הרעיונות שעומדים מאחורי העבודות שלך עמוקים ויפים!
והביצוע של הגפרורים מיוחד!
עלי והצליחי עד בלי די 🙂
מרים,מחזיקה לך אצבעות.את מרגשת אותי מאד.תראי מה מעוף,יצירתיות,מחשבה,אמון בעצמך,אומץ,התמדה וחלום יכולים להנפיק ! ואני מעריכה מאד את מי שעומד מאחוריך.בעלך,וכל המשפחה ! אמנות,מביעה בלי מילים את המחשבות וההרגשות העדינות ביותר,הציבור שלנו הוא אינטלגנטי,גם אם הוא לא מבין באמנות,הוא מבין בביטויי הנשמה.אם הצלחת לרגש ולקבל משובים כל כך חמים,סימן שנגעת בנשמה.כשירבו אומניות חרדיות כמוך – יתפרסם שם השם בכלי היפה הזה,שאלוקים חונן אותך בו.חוץ מזה,את גם סופרת….ומי כמוני יודעת להוקיר את צעדייך הראשונים בשדה האמנות ואת ההשקעה הרצינית שלך .מאחלת לך הלאה אושר וסיפוק, התקדמות ומילוי משאלותיך לטובה !
טלי ברוינר.
טלי. התגובה שלך כל כך מרגשת.
עשית ממני יותר מידי.
למדתי ממך הרבה, הלוואי ונעשה אילו שה םשיתופי פעולה בתחום זה בעתיד.
תודה רבה לך!