על כתם, קו, ויצירתיות
ראיון עם עירית לנציאנו- ראשון
ערכה וכתבה: צביה ועלני. מעצבת תעשייתית יזמת ועיתונאית
[email protected]
עירית בוגרת שנקר ואמא לשלושה בנים אנרגטיים. מעצבת עבור עמותה המעסיקה אנשים עם מוגבלויות, מרצה לעיצוב במרכז החרדי להכשרה מקצועית, ומעבירה סדנאות עיצוב, יצירה ואומנות.
עירית, מדריכת סדנאות מזה שנתיים, פותחת בפני את ביתה ומשתפת אותי בחוויה המשותפת לה ולנשים המשתתפות בסדנאות היצירה
“בסדנאות שאני מעבירה” עירית אומרת “אני מתמקדת בכלים אוניברסליים המשותפים לאמן ולמעצב:
האלמנטים מהן מורכבת היצירה- קו, צורה, צבע, נפח, ועוד.
קו- מבטא תנועה. צבע- רגש. אלמנטים אלו באים לידי ביטוי בצורה מדויקת בשדה העיצוב ובאמצעותם מעבירים מסרים ברורים
סגנונות לקווים גרפיים:
האומן מבטא את תנועת הגל בעזרת קווים
צבעים גורמים לנו לרגשות, גם ללא ידע קודם אנחנו יכולים לזהות איזה צבע גורם לנו לרגשות מסויימים. רוגע, ערנות, פחד וכדומה
בסדנאות אני מתמקדת בכלי העיצוב הבסיסיים שלעיל. אני משתמשת בחומרים וכלי עבודה זמינים ומזמינים: צבעי אקריליק, מרקרים אקריליים בעוביים שונים, עטים, עפרונות צבע, דיו, צבעי מים, מכחולים, אקריליק, דפי קנסון (לציור במים) וכדומה. אני מסבירה לנשים המשתתפות בסדנה את שפת העיצוב – מהי קומפוזיציה- ארגון היצירה במרחב הדף, מהו כתם? קו? איך צבע יכול לבטא מסר של רגש… נשים מגיעות ללמוד כיצד לעצב מנדלות ובעצם נחשפות לעולם מושגי העיצוב
עירית, איך הגעת לזה, לקיים סדנאות עיצוב ואמנות לנשים?
בעצם, הכל התחיל כשהייתי סטודנטית לעיצוב תעשייתי בשנקר, בשנה הראשונה הייתי מאד מסוקרנת ונרגשת מעולם העיצוב החדש הנגלה בפני. סיימתי ארבע שנות לימודים קשים ואינטנסיביים בהצטיינות. אך בתוכי משהו ביצירתיות הפשוטה ובחדוות ביצירה דווקא נסגר. לאט לאט נטשתי את היצירתיות והתמקדתי בעיקר במחקר ואוצרות. עבדתי כעוזרת לאוצרת במוזיאון בתל אביב וכאסיסטנטית לפיני ליבוביץ ממעצבי המוצר המובילים בארץ.
ואז…חזרתי בתשובה, התחתנתי, עזבתי את תל אביב וילדתי את שלושת בני …
וכל הזמן הזה הרגשתי מתוסכלת – לא מממשת את הפוטנציאל.
יום שישי אחד אחרי הדלקת נרות (שעת החשבון נפש הנשית השבועית) נפלה עלי התובנה: כל חיי התעסקתי עם עצמי, עם איך מסתכלים עלי, מה יגידו, איך אהיה מקורית, וכל המחשבות האנוכיות האלה. וזו טעות. כי אני צריכה להתעסק ב”איך” – לתת לאחרים מרחב חם ליצירה והתפתחות.
תובנה זו הובילה אותי לפתוח בביתי סטודיו לנשים המעוניינות ואוהבות להתנסות ביצירה. אני מאפשרת לנשים להיפגש עם מושגים, חומרים, ואפילו עם עצמן ….. נשים שלא נגעו בצבעים ודפים שנים ארוכות, נשים שמצליחות לנהל במקום עבודתן פרויקטים מורכבים, מול הדף הן אבודות, לאט לאט הן צוללות לעולם החומר הצבע והיצירה
ביחד עם הנשים הללו נפתח בי מחדש מעיין היצירה שהיה כבוי משך כל השנים הללו וגם היצירה האישית שלי תפסה כיוון מחודש של צמיחה והתפתחות.
וכפי שמספרת נעמי, אחת המשתתפות בסדנא של עירית: “הסדנא מאפשרת מרחב של ריפוי וכח נשי. עירית בהרבה רוגע, נועם ובמעט מילים הסבירה ונתנה לכל אחת את הכח והיכולת ליצור, להביע ולהנות ממה שהיא יוצרת וממה שהיא עצמה. חוויה של העצמה, חוויה של ריפוי.”
אלו יצירות אומנות אתן יוצרות במפגשים אלו?
הדפסים, מנדלות, חותמות להדפס על טקסטיל ודפי קנסון – דפים עבים המיועדים לציור ואיור בצבעי מים
כרית בד אותה עיצבה נילי אלוש בסדנת חותמות הדפס
סדנת מנדלות בצבעי מים
איך את מכניסה את המבקרות לאווירת יצירה?
לא צריך הרבה, כשנשים נכנסות הן רואות דבר ראשון שולחן ארוך עמוס ב” מטעמים”, הן ניגשות ומתגרות ונוגעות, כמו במזנון אוכל פתוח בבית מלון, אוסף הכלים והחומרים גורם לנשים להיסחף וליצור בצורה אינטואיטיבית וחופשית.
מה היית ממליצה לנשים ואימהות ביננו, כאלה הרוצות לפתח בעצמן ואצל ילדיהן את היצירתיות?
מציעה לעשות עם עצמכן או ילדכן את “יצירת נשיפה”
היצירה עוסקת ב 2 כלים בסיסיים העומדים לרשות המעצב או האמן: קו וכתם צבע
לצורך כך הצטיידנה בגואש או צבעי מים איכותיים בצבעים שונים, דפי בריסטול עבים- לפחות 180 גר’ וקשי שתיה פשוטים
התהליך פשוט – מדללים את הגואש במעט מים ( צבעי מים מערבבים עם מעט מים ) ובעזרת ספוג או מזרק קטן שופכים טיפת צבע קטנטנה על הדף ונושפים על הטיפה בעזרת קשית.
(ביצוע הסטודנטיות לאנימציה המרכז החרדי בהכוונת עירית)
כך יצרנו כתם צבע.
כעת בעזרת טושים אנו מוסיפות קוים ההופכים את הכתם האקראי לצורה מוחשית
(ביצוע הסטודנטיות לאנימציה המרכז החרדי בהכוונת עירית)
הרבה פעמים היצירתיות קיימת בנו, אך השכל עוצר אותנו ואנחנו צריכות למצוא דרכים עוקפות על מנת לשחרר את היצירתיות ועבודה בצורה אקראית ללא תיכנון מקדים מגמישה את שרירי היצירתיות.
תרגילים נוספים:
עבודה עם חומר- חימר, פלסטלינה וכדומה, או בציור על דף בעצימת עיניים.
לשרטט את החדר או חפץ העומד מולך בלי להרים את היד מהדף, פעולה זו מתרגלת את הקשר בין עין- יד- מוח, אנחנו משחררות את הידיעה ופועלות לפי הרגשה ואינטואיציה
ולמי שלא נמצאת ליד חומרים? בדרך עם הילדים לאנשהוא?
ממליצה לתרגל עם הילדים (ועל הדרך עם עצמנו) להסתובב בעולם עם עיניים סקרניות, לראות שאנחנו מוקפים בהשראות.
הנחי את ילידייך לחפש פרצופים: ברכבים, ברזים, בורות ניקוז וכדומה, בתודעה שלנו אנחנו מחפשים פרצופים שזהו הדבר הבסיסי ביותר שאנחנו מחפשים מרגע לידתנו
(ביצוע הסטודנטיות לעיצוב תעשייתי. המרכז החרדי. בהכוונת עירית)
כדאי גם לנסות ולצלם עם הילדים ועצמכן את התרגיל “סיבה ותוצאה”
דוגמה:
ציר מכסה פח האשפה נשבר. מישהו יצירתי מצא פתרון
(בביצוע סטודנטים לעיצוב שנקר)
חוט אקראי משמש כעוגן עבור צמח מטפס
(בביצוע סטודנטים לעיצוב שנקר)
תתפלאנה אלו רעיונות יצוצו בראשי ילדיכן…. הייתי ממליצה לצלם את התוצאות וליצור אלבום שכולו התבוננות יצירתית
כדאי לכל אמא להתפלל כל יום שה’ יתן לנו סבלנות תקווה אמונה ושמחה
(מדברי ר’ אושר פריינד זצ”ל)
להזמנות:
050-7966576
עירית לנציאנו – ראשון
תגובה אחת
נפלא ממש, נתת לי כמה רעיונות לסדנאות עם הכיתות שלי בסמינר!תודה רבה!