רקמה, חוט ומסורת מדהימה, יצירתה של: הינדה הרבסט
רקמה ותהליך צמיחה יצירתה של : מרים בוקשפן
אותיות פורחות באויר, ויופי מתמשך.. יצירתה של: חגית אלקלעי
הכל כה מופשט, והקולות והברקים.. יצירתה של: חיה חליפה
אהבת תורה, ללא מילים.. יצירתה של: חיה קוזולובסקי
עוד יצירה מפעימה מאת: חיה קולובוסקי, דורות של תורה
קוצרים ומאירים, מגל, ילד ושעורים.. איזה ניחוח! יצירתה של: מנוחה ינקלביץ
אור התורה, צבעוניות שנוגעת ביצירתה של: סופי אגרס
שבועות ודוד המלך.. אח איזה יופי משכר, רוח אמיתית.. בעבודתה של: מלכה שלהיים
הסתכל באוריתא וברא עלמא. בריאת העולם באותיות התורה. יצירתה המחכימה של: רחל גבירצמן.
פיסול נייר קסום, מאת היוצרת: רבקה גדג
טלי ברוינר, משתפת באפיזודה יפיפיה של צמיחה אישית:
יש לי בסלון, ציור קיר שציירתי.את ההשראה לקחתי ממפית יפה שקנינו פעם לשבת…אהבתי מאד את המפית.ושמרתי אותה ככה בצד להזדמנות מתאימה. בערב פסח ,הסלון היה נוצץ ומוכן התחשק לי להוסיף משהו לאוירה והחלטתי שזה הזמן….כולם שפשפו עיניים אבל בליל הסדר היתה תמונת הקיר מצוירת ! כמובן קנינו פרחים מתאימים לציור וזה היה נראה כמו חלום מושלם….אחרי שנה ( ! ) שעדיין התלבטתי מה לעשות עם הציור הזה מאותו ליל שימורים, החלטתי להנציח אותו סופית על הקיר, ומסגרתי אותו במסגרת שצבעתי בהתאם… בעלי הדייקן הדביק את זה במשך שלוש שעות ..ואת העציץ עם הפרחים המלאכותיים קנתה הבת שלי בתור מתנה לפני שהתחתנה והשאירה יחד איתו ברכה מרגשת לאמא שלא גומרת להפתיע.
אז ככה נראה הסלון שלנו. כולו מלא שיתוף פעולה וחום משפחתי והציור הזה, נעשה ככה, שלא ברצונו, שותף להרבה דרמות סביבו…
ומושית הלחמית, סורגת בחוט יצירה מטפסת ועולה..
לקראת סיום..
משתפת אותנו רבקה ויינברג
ביצירה מעולם אחר. בהשראות עמוקות ונוגעות ללב..
חג השבועות במחנה:
בבוקר זה עלתה שמש יפה,
ציפינו ליום בהיר.
שער המחנה נפתח לרווחה,
ראינו מיד כי הגרמנים מזרעו של עמלק
באים לעשות בנו ביעור,
כי מאות חיילים נכנסו למחנה,
באו בחברת עשרות אוקראינים
ופולנים לערוך יום ספורט במחנה.המה העמלקים מבקשים שעשועים ואנו נהיה השחקנים, הבדרנים… “תרגילי ספורט” – בשם זה מכנים העמלקים את הצורות המבדחות שלהם, זה יכול להיות בצורות רבות ומשונות, כגון שני אסירים מקבלים מקלות ומפקדים עליהם להכות זה בזה עד שאחד לא יכול יותר לקום. במקומו בא אסיר שלישי, גם רביעי, כך נמשך המשחק מספר שעות.אנו החבורה של בני הישיבה למזלנו שובצו למשחק “תחרות ריצה”. אני מדגיש “למזלנו”, כי איך יכולנו להשתתף במשחק שזקוקים להנחית מכות על גוף יהודי???תחרות ריצה: עמדו שתי שורות של עמלקים, מקלות בידיהם, זה מול זה. כל היהודים המשתתפים בתחרות הריצה רצים קדימה בכל כוחם כשהגרמנים מנחיתים עליהם מכות על כל גופם בלי הרף.המשחק החל לקול שאגתם השטני וצחוקם הפראי של העמלקים. שלמה מקלעצק, יצחק ביאליסטוקער ואני, כותב השורות הללו, רצים אנחנו בין שורות העמלקים.
יצחק ביאליסטוקער, החזק בחבורה, רץ קדימה, אך אינו מתרחק ואינו עוזב אותנו לנפשנו. מפעם לפעם אנחנו מוציאים קולות: מיישה! איצ’ה! שלמה-לע! אלה הם קולות של סימני חיים שכל אחד משמיע איש לרעהו, כי “שבע נפל צדיק וקם”.
שורקים הפרגולים
המקלות נשברים
עייפים העמלקים
נלאים הגרמנים
מתחלפים המכים
מה שלום הידידים?
קבוצת הנובהרדוקאים?
את הקב”ה הם אוהבים!
בו הם בוטחים!
שינהג אתם ברחמים
ולא יסיר את חסדו מהם לעולמים
לעד ולנצח נצחים
מספר המשתתפים בתחרות הריצה פוחת והולך… נשארנו מתי מעט… יצחק ביאליסטוקער, המכונה בפינו לאות חיבה איצ’ה, רץ, עיניו יוקדות… קלסתר פניו דומה למלאך עליון… ארשת פניו שלא מעולם הזה הן… אזניו, אפו בוערים כאש…
מיישה!!! שלמה-לע!!! “איצ’ה!!!” מתן תורה היום! בואו ונלכה ונרוצה לקבלת התורה!
כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה. קדוש אבריך הוא אומר לפמילא דיליה, חזו, חזו, בני חביבי, דמשכחין לצעריה דילהון, ועסקין בשמחה דילי.
מפנקסו האישי של הרב משה אליעזר שורצבורד
4 תגובות
השארת תגובה
מרגש!!
מקסים , מרגש
תודה רבה מיכל.
ברוכה הבאה הינדה ,שמחתי לראותך אותך פה.
חג שמח
מרגש כל כך לראות את המסרים העמוקים, מובאים בכזו עוצה דווקא בעזרת מדיות בלתי מילוליות. כמובן, אחרי קריאת הטקסט המשמעות גדלה ,אבל לפעמים די בהתבוננות כדי לספוג את התובנות. כל אמנית בדרך שלה, עם ההשראה שלה, הטכניקה שהיא בוחרת,מרבה קידוש השם בעולם.
מרגש!! הכל!!
היצירה של רבקה וינברג והכתיבה של הרב משה אליעזר שורצבורד מעל הכל…
ממש במקום,
הכניס אותי לאווירה של החג הכל כך מרומם!
תודה רבה!
חג שמח.