אסתי הס

אסתי הס, ילידת 1969, מציירת קרוב לארבעים שנה בשני מדיומים עיקריים – צבעי מים על נייר וצבעי שמן על קנבס. ציורה של אסתי ייחודיים ומקוריים. משלבים בתוכם עושר רב של סצנות, ענין ואמירה יהודית.

אסתי: “אני אוהבת לצייר פורטרטים, אלמנטים מעולם היהדות ומעולם הנגינה ונופי ארץ ישראל. הציור בשבילי הוא כלי ביטוי עמוק לחווית התפעמות שיש לי מול הטבע או מול אדם גדול שזכיתי להכירו או לקרוא אודותיו. חווית הציור היא בשבילי חוויה עוצמתית של מפגש עם חלק מאוד פנימי שבי. כשאני מציירת אני ברמה מסויימת של התנתקות מהסובב ובהתייחדות עם היצירה. אני יכולה לעמוד 7 שעות רצוף על הרגליים ולשכוח מהכל. לא מרגישה רעב, לא צמא, לא כאבי רגליים. כלום. רק עונג עילאי וחדוות יצירה. כשאני מסיימת את ה”יומית” שלי אני צונחת לאחור על הכסא. מותשת לחלוטין. ברכי פקות וידי רועדות. אני מתבוננת על הציור ולא מבינה איך הדבר הזה נהיה. לא, זו לא אני שציירתי את זה. לא יכול להיות. אני לא הייתי מסוגלת לזה. זה הקב”ה שיצר דרכי. אני הייתי הצינור. כמה מרגש. מרגישה שאי אפשר לתאר את עוצמת החוויה.

אני אוהבת לשטוף את עיני בציורים מתקופת הרנסנס. במיוחד ציוריו של רמברנדט, על משחקי האור והצל שבהם והגוונים העמוקים והרכים, וכן בציורים בסגנון אקפרסיוניסטי כדוגמת ציוריו עשירי הביטוי של ואן גוך. ויקטור פרנקל הצהיר פעם כי רק מי שיש לו משהו שכדאי למות למענו הוא זה שמרגיש כי לחייו יש משמעות וטעם. איני סבורה שצריך למות כדי לחוות משמעות, אבל כן חושבת שחיים בעלי משמעות נגזרים מחיבור למשהו שגדול מהם, גדול מהחיים.

בציורי מטרתי היא ליצור את החיבור הזה –

• באמצעות ציורי פורטרטים המחברים לערכים נצחיים שהדמות המצויירת מבטאת.
• באמצעות ציור אלמנטים מעולם המוזיקה, המבטאים את היכולת שלנו להפוך חומר לרוח. בנגינה, כמו בציור, משמש החומר כלי ביטוי להמיית הלב וכמיהת הנפש.
• באמצעות ציור נופי ארץ ישראל שבהם אני נותנת ביטוי לאהבה העזה שלי לארץ ישראל.

הרצון שלי הוא שהצופה יחוש שהציור גורם לו לחוויה פנימית מפעימה; שיגלה מה הציור מעורר בו באופן אישי וישאב משם עוצמה והשראה לקחת אותם איתו הלאה כחוויה מכוננת במסע חייו.”